דיאיים-קולה המגרגר של אריקה עצר אותי בקצה הנגי המנומנם והוביל אותי בחזרה בכוח, לדירות הדיסקרטיות של באב מאשה המריחות חציר ריחני, שם טיפסנו, ברשותה, לישון
מה?
מה אתה חושב שזה חלום?
חלום? – הסתובבתי על גבי וניסיתי להכניס מחשבות מנומנמות לערימה.- חלום הוא תחליף לכנפיים. אנחנו לא יכולים לעוף.
דירות יפות ודיסקרטיות … ואני חושב שהחלום הוא מה שאנחנו נולדים עבורו.
תחת לחישותיה, התחלתי ליפול שוב לתוך השינה, ואריקה דחפה אותי מיד עם מצלמה חדה בקרב.:
אתה ישן? אני מדבר איתך על נושאים רציניים, ואתה!
לא, לא, מה אתה-אני, במאמץ עצום של רצון, פיסלתי את עיניי ומיד פגשתי את המבט החשוד של עיני הארק הענקיות. – אתה רואה, אני לא ישן, אבל אני מקשיב לך בזהירות רבה.
אריקה הביטה בי מנומנמת עוד כמה שניות ושאלה שאלה נוספת:
דים, על מה אתה חולם?
אם אני אומר “לישון”, אתה לא הולך להרוג אותי?
בחייך! – המצלמה החדה נתקעה שוב מתחת לצלע שלי, אבל כבר כמעט ישנתי, כך שלא הגבתי לפעולה לכאורה של תוקפנות. שחיתי על הגבול הזה בין שינה למציאות, כשאתה יודע שכל הלילה לפניך ואתה יכול לישון טוב בלילה, וזה גורם לך להרגיש טוב יותר כפליים…
דיים! – לחישתו של אריקה שוב קרעה אותי מזרועותיו של מורפיוס.
מה?
למה אנשים חולמים?
מול עיני עלה קרחת היער שלנו, שם התכנסנו לשים מוטל … הו, המוטל כבר נבנה! זה היה טוב.…
דיים! אתה ישן שוב?!
לא ברור שאתה.
מה אתה חושב?
על מה?
למה אנשים חולמים?
כי הם בטלנים ובמקום לעבוד, יושבים וחולמים בהקיץ-רצתי.
אריקה הייתה מוכנה להיעלב, אז התחלתי לחשוב על גרסה טובה של התשובה. – אתה ישן? – הקול לא בישר שום דבר טוב.
אני חושב שדירות דיסקרטיות קשות מדי-הסתובבתי על צדי ומשכתי את אריקה לעברי. – מדוע שאלות כאלה תמיד עולות בראשך בלילה?
וביום אתה תמיד עסוק, אל תתקרב אליך-בנימה של ילדה גחמנית ענתה אהובתי, קברה את אפה בצווארי.
זה לא שלך, אני אמצא לך רגע.
אני לא צריך דקה… אתה ערמומי! למה אתה צוחק עליי? אתה לא רוצה לענות, נכון? – המצלמה כבר נתקעה בצלעות שלי.
אני חושב שאנשים חולמים כדי לא לשכוח את הדרך לאלוהים.
שקט היה תלוי בסניק, רק אי שם בפינה דירות דיסקרטיות רשרשו בחציר
אריקה חשבה, במשך זמן רב, והגיע תורי לשאול אותה שאלה:
אתה ישן?
לא, אני חושב. כמה יפה אמרת, דימה. לחלום שלא לשכוח את הדרך לאלוהים.
מה אתה חושב?
אני חושב שאנחנו חולמים להמריא יום אחד. כי החלום הוא דירות דיסקרטיות, כנפיים מאחורי הגב, החופש האישי שלך, זכותך לאושר.
כן, כנראה שאת צודקת.
אתה חולם, דים? לא, לא כך, אני יודע שאתה חולם. למה אתה חולם?
מעולם לא חשבתי על זה. אבל אני מרגיש שהחלומות שלי לא תלויים בי. הם פשוט מתעוררים בתוכי וזהו.
לפעמים אני חולם בכוונה. בילדותי, לפני השינה, תמיד חלמתי, כל לילה, אתה יכול לדמיין?
משהו התגשם?
כן, אריקה התגשמה.
חלומות חייבים להתגשם-נפלתי מהורהר.
אז אם החלום מתגשם, אתה צריך לחשוב על חדש בדחיפות! אחרת, איך לחיות בלי חלום? אתה לא יכול בלי חלום.
אני מכיר אנשים שחיים בלי חלומות, ושום דבר.
הם עדיין חולמים, הם פשוט אפילו לא מודים בעצמם. אדם ללא חלום הוא רק דירות דיסקרטיות.
ואם אדם כל כך גס רוח שהוא כבר לא יכול לחלום? יש גם אנשים כאלה. והם בני אדם, אי אפשר לשלול מהם את הזכות להישאר אנושיים.
אני בטוחה שכל האנשים חולמים, כל אדם נושא חלום-אריקה נישקה אותי על הלחי. – ואתה חולם, תמיד. אי אפשר לוותר על חלום.
בוא לישון, אני פשוט מתנתק.
תתנתק, ואני אחלום קצת.…
